Blog posts & pages

View all results (0)
השפעת תעשיית האופנה על משאב המים

הבגדים שלנו צמאים

ייצור בגדים מחייב שימוש בכמות עצומה של מים, בעיקר אלו העשויים מכותנה. אחד הסיפורים המטלטלים של אובדן אדיר ובלתי נתפס של מים שהוקדשו לגידול כותנה לייצור בגדים- הוא ההיסטוריה של ים אראל (Aral sea).

בשנת 1960 ים אראל השתרע על פני 68,000 ק״מ והגיע לעומק מרבי של 31 מטרים ונחשב לים הרביעי בגודלו בעולם! כיום הוא נראה כמו מדבר ענק, מלא באוניות חלודות וחלומות שבורים.

מה בדיוק קרה? זה התחיל ממלחמת האזרחים באמריקה.

במהלך המהפכה התעשייתית, ארצות הברית גידלה באזור הדרומי שלה חוות עשירות של כותנה שתופעלו על ידי עבדים ונמכרו לתעשיית הטקסטיל באירופה, במחיר מאוד גבוה. אבל כאשר מלחמת האזרחים פרצה באמריקה האספקה פסקה, והאירופאים היו צריכים למצוא ספקים חדשים של כותנה.

הצאר הרוסי ראה את הפער כהזמנות מושלמת להיכנס לשוק, במיוחד באמצעות השטחים החדשים שכבשו במרכז אסיה, שיכלו להיות מתאימים לגידול כותנה לו רק היו מקבלים אספקת מים שתהפוך את השטח המדברי לחוות גידול. 

כך, בשביל לנצל הזדמנות חד פעמית, ברית המועצות שינתה מסלול נהרות (אותם נהרות שיוצרים את ים אראל), מבלי להשפיע במידה רבה על הסביבה, רק כדי שיהוו השקיה לשטחי הגידול.

לאחר המהפכה הקומוניסטית, לנין התמקד בהפיכת אראל לרצועה עצמאית לגידול כותנה. האיחוד הסובייטי טען ש״השקייה תעשה יותר בשביל להחיות את האזור, לחדש אותו ולהפוך את הסוציאליזם ליותר ודאי״.

זה אכן עבד לכמה זמן. בשנות ה-30 אוזבקיסטן הייתה ייצואנית עולמית של כותנה, והאזור שגשג. יותר מכך, האיחוד הסובייטי הפך להיות המוביל בעולם בייצור כותנה, יותר מ-70% מהייצור העולמי הגיע מאוזבקיסטן. כל זה בעזרת השקיה באמצעות הנהרות שזרמו לתוך ים אראל.

בשנות ה-50 הממשלה הסובייטית ניסתה להכיל פרויקט השקיה שאפתני שהשפיע על המאזן האקולוגי. בין 1960-1980 גובה המים ירד בכ-20 מטרים, מה שגרם למליחות גבוהה מאוד של המים, עד כדי כך שהדגים לא הצליחו לחיות במים, וכולם מתו. 

ב-1984 התעשייה של האזור יובשה, ממש כמו האגם, והותירה את צי הדגים לעיר רפאים. 

כיום גודלו של ים אראל הוא עשירית ממה שהיה בימיו השופעים. כדי לתקן את הבעיה יש להפסיק את גידולי הכותנה באוזבקיסטן אבל בגלל שזה חלק עיקרי מהכלכלה, לא צפוי עתיד כזה.

גם מבלי להסית מים לגידולי כותנה, רוב המדענים מאמינים שהים יתייבש קליל עד ל-2025.

החול שנותר באזור הוא רעיל (בגלל הכימיקלים בהם השתמשו לגידול הכותנה שעדיין קיימים באדמה) ואט אט הוא נטמע באוויר ומופץ לכל האטמוספירה. האוויר הרעיל משפיע מאוד על

המקומיים והם סובלים מאחוזים גבוהים של סרטן, שחפת ואנמיה.  

לדמיין את הקטסטרופה הסביבתית הזו מעלה בי הרבה עצב. זוהי תוצאה שנעשתה מבחירות שגויות ומהשתלטות האדם על הטבע. כל זה בשביל שפע, מגוון, יכולת בחירה. בשביל כסף, כוח ושליטה. 

Leave a comment