העלות האמיתית של תעשיית האופנה ופתרון תנועת אופנה בת קיימא

קשה לאהוב את הבגדים שלנו לזמן ממושך ולרצות ללבוש אותם פעם אחר פעם לאורך זמן. במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם המגוון המפתה וההתחדשות המתמדת של קולקציות בחנויות.

לפני שאת מתרגשת מהסיילים המשוגעים של סוף שנה, שכמובן לא ניתן לעמוד בפניהם, העניקי רגע של מחשבה על ההשלכות של האופנה המהירה על הסביבה והאדם. 

מודל האופנה המהירה מתמקד בייצור מהיר ובעלויות נמוכות על מנת לספק קולקציות חדשות ותכופות לחנויות המחקות עיצובים הנראים על מסלולי אופנה או סגנונות שלובשים המפורסמים. למודל זה השלכות סביבתיות הרסניות, בטח ובטח כאשר יש לחץ גדול לאספקה מהירה לחנויות.

ייצור אופנה מהירה טומנת בחובה השפעות שליליות הנוגעות לסביבה ולאדם: שימוש יתר במשאבי הטבע, זיהום מאגרי מים, פליטת גזים לסביבה, שימוש בכימיקלים רעילים, הרס שטחי אדמה, סיכון חיי אדם, רמות אדירות של פסולת טקסטיל, עבודת עבדות במדינות מתפתחות ולעיתים גם עבודת ילדים.

טריילר של הסרט The True Cost שמעביר בצורה הטובה ביותר את האמת המכעיסה, האמיתית והמטלטלת:

 

צבעים מרהיבים, הדפסים יפיפיים וסיומות בד מדהימות הם תכונות מושכות של בגדי אופנה אבל ניתן להשיג אותם באמצעות שימוש בכימיקלים רעילים. צביעת טקסטיל הוא המזהם השני בעולם של מים נקיים.

קמפיין דיטוקס האחרון של גרינפיס סייע בהגברת הלחץ על מותגי אופנה לנקוט בפעולות להסרת כימיקלים רעילים מרשתות האספקה שלהם. זה קרה לאחר שנבחנו מספר מוצרים של מותגים בהם אושרו נוכחותם של כימיקלים מסוכנים שעל רבים מכימיקלים אלו חלים איסורי שימוש או שיש עליהם רגולציה קפדנית במדינות שונות, משום שהם רעילים ביותר.

לא רק עבור צביעת הבד. שימוש בכימיקלים בתעשיית האופנה מתחיל בגידולי הכותנה, כשהיא עוד רק זרע באדמה. ההשפעה ההרסנית של שימוש בכימיקלים בחקלאות כותנה הוצגה בסרט הדוקומנטרי ״העלות האמתית״, בו מספרים על מקרה של חקלאי כותנה אמריקני שמת בגיל צעיר מגידול במוח. בנוסף מובאים סיפורים שונים של ילדים לחקלאים הודיים שנולדו עם מומים חמורים.

שימוש בחומרי הדברה יכול להשפיע לרעה על איכות המים והקרקע, בריאות האדם, מינים ימיים, חרקים מועילים ואורגניזמים אחרים.

 

Pesticides-for-cotton-industery-in-india

 

רוב הכותנה הגדלה ברחבי העולם גדלה מזרע מהונדס גנטית כדי שיוכל להיות עמיד בפני מזיקים, כדי שיוכל לשפר את תשואת הגידול וכדי שיפחית את השימוש בחומרי הדברה. עם זאת, בכל שנה החקלאים חייבים לרכוש זרעים טריים, מה שהופך אותם לתלויים ביצרני הזרעים. לא רק שזרעים מהונדסים יקרים פי 4 מזני זרעים מסורתיים, השימוש בזרע מהונדס יוצר זרע שעמיד בפני חומרי הדברה סטנדרטיים, כך שהחקלאים משתמשים בחומרי הדברה רעילים אף יותר, שמזיקים מאוד לבעלי חיים ולבני האדם.

הודו חוותה ועדיין חווה את גל ההתאבדויות הגדול ביותר בקרב חקלאי כותנה. יותר מ-270,000 חקלאים הודים קיפחו את חייהם מ-1995. יצרנים של זרעי כותנה מהונדסת שולטים בחקלאים ואינם מאפשרים להם להשתכר מעבודתם, יותר מכך חקלאים רבים פונים לבקשת הלוואות כדי לשלם על הזרעים, ומספיק שינוי קטן בתנאי מזג האוויר, שיכול להוות אסון למגדלים ולהותירם חסרי כל.

 

Cotton-plants-are-sprayed-with-pesticide

 

שימוש בטקסטיל זול מגביר את ההשפעה של מודל האופנה המהירה על הסביבה. פוליאסטר הוא הבד הפופולרי ביותר שמשמש לייצור בגדים בענף, הוא עשוי משמן ותהליך ייצורו תורם להתחממות כדור הארץ. מעבר לכך, כאשר בגדים העשויים פוליאסטר נשטפים במכונת כביסה, מתפרקים מהם סיבים פלסטיים קטנטנים, שעושים את דרכם דרך הביוב ונתיבי המים אל הים. לא רק שמיקרו סיבים אלו מגבירים את רמות הפלסטיק בים, וכמובן לא מתכלים, הם גם מהווים איום רציני על החיים הימיים. יצורים קטנים כמו דגים בולעים אותם ואנחנו אוכלים את הדגים כך שבסופו של עניין, הפלסטיק מגיע לגופנו.

 

micro-fiber

 

ובכן, אולי עיצוב הבד, תהליך גידול הכותנה ואיכות הסביבה אינן הדאגות הגדולות ביותר שלנו, אבל מרכיב מרכזי במודל האופנה המהירה מושתת על כמה זה זול. איך ייתכן שהבגדים שלנו כל כך זולים? התשובה היא עבדות. זוג מכנסי ג׳ינס יכול להיעשות בהודו עבור 92 סנט שכוללים בתוכם שכר ואמצעי בטיחות.

בית מלאכה נצלני או בשמו האחר סדנאות יזע קיימים בתעשיית האופנה, זה לא סוד. יותר מכך, זאת הסיבה כי אופנה מהירה מסוגלת להתקיים, כלומר ללא בתי מלאכה נצלנים העובדים היו דורשים את זכויות העובד שלהם כך שמשך הייצור היה עולה על פני תקופה ארוכה ועלות הייצור הייתה הופכת ליקרה.

מה זה בית מלאכה נצלני? הוא מוגדר כמקום עבודה שבו יש תנאי עבודה בלתי קבילים מבחינה חברתית, תנאים אלה כוללים תשלום מינימלי מאוד לשעה או ליום. אם ניקח לדוגמא את אוסטרליה, לא מדובר בשכר מינימום שעתי שעומד סביב 7-8 דולר אוסטרלי לשעה עבור מתבגרים, ו- 20 דולר למבוגרים. הכוונה היא למחיר נמוך כמו 0.14 סנט אוסטרלי לשעה.

התנאים הם הרבה יותר גרועים ממה שרבים עשויים לחשוב. כוח העבודה, שרובו נשי, עובד במרחבים קטנים ולחים, סגורים במשך שעות על גבי שעות. מותר להם ללכת לשירותים רק פעם אחת (אם יש להם מזל), והתעללות פיזית, מילולית ומינית שכיחה מאוד במצב עבודה זה. בחלק מבתי העסק קיימת גם העסקת ילדים.

 

sweat-shop

 

מותג היוקרה הבריטי ״בורברי" הגיע להכנסות של 3.6 מיליארד דולר בשנתאלפיים ושבע עשרה, והרס סחורה ששווה 36.8 מיליון דולר. ביולי אלפיים ושמונה עשרההודה המותג בדו״ח שנתי כי הריסת סחורות היא חלק מהאסטרטגיה שלו לשמר את המוניטין והבלעדיות של המותג. ברברי היא לא החברה היחידה שמשתמשת בשיטה הזו, זה קורה במותגים רבים בענף, מהגבוהים כמו לואי ויטון ועד לנמוכים כמו נייקי.

מותגים הורסים את המוצרים שלהם כדרך לשמור על בלעדיות באמצעות מחסור. הפרטים המדויקים לאילו מותגים עושים זאת ומדוע, אינם מפורסמים בדרך כלל. עם זאת, מדי פעם פיסות מידע מצליחות לצאת החוצה. כך למשל בשנה שעברה תחנת טלוויזיה דנית חשפה כי קמעונאית האופנה H&M שרפה 60 טונות של בגדים חדשים שלא נמכרו מאז 2013.

ייצור המוני של בגדים זולים גורם לכמויות טקסטיל אדירות של פסולת. בגדים משומשים נזרקים וערימות בגדים עצומות נמצאות במזבלה. רק 15% מהבגדים ממוחזרים או נתרמים. סיבים סינתטיים, המהווים לפחות 60% מהבגדים שלנו, הם בלתי מתכלים ויושבים במזבלות במשך מאות שנים.

  

Taxtile-in-landfill

 

תעשיית האופנה היום מסתמכת על ייצור המוני וגלובלי בו הבגדים מגיעים משלב התכנון אל רצפת החנויות בתוך כמה שבועות. חנויות ורשתות מותגים מוכרים טרנדים של אופנה במחירים נמוכים מאוד כך שהצרכנים מתנדנדים בקלות לרכוש יותר ממה שהם זקוקים לו. אבל צריכה מוגזמת מגיעה עם תג מחיר נסתר על הסביבה ועל העובדים של שרשרת האספקה.

כדי להתמודד עם כמה מהבעיות שמודל האופנה המהירה גורם, נולדה תנועה חדשה בשם ״אופנה איטית״. אופנה איטית היא הצטלבות של אופנה אתית, אקולוגית, בת קיימא ואיכותית.

מנקודת המבט שלי, פריט לבוש או מותג לא צריך בהכרח להיות תחת כל הפרמטרים הללו כדי להיחשב איטי, אבל ככול שהפריט או המותג מקיף את שלושת הנקודות כך מתקרבת ההתגלמות האמתית של אופנה איטית.

אופנה אתית

  • כיבוד זכויות אדם בסיסיות, תשלום שכר הוגן ומתקני עבודה בטוחים ובריאים. בנוסף, מדובר על מתן הזדמנויות שוות לאנשים, לדוגמא אם מותג רוצה ליצור שקיות אריזה הבחירה האתית תהיה לספק הזדמנויות עבודה על ידי העסקת בעלי מלאכה מקומיים ולהעדיף לעבוד איתם מאשר לייצר באופן המוני במפעל גדול ורחוק שאין לו כל קשר למוצר.
  • צמצום ההשפעה הסביבתית של ייצור בגדים, כלומר טיפול בשפכים, צביעת בדים ממקורות צבע טבעיים, שימוש בחומרי הדברה אקולוגיים, שימוש בטכניקות חדשניות למיחזור מים או טכנולוגיות לצמצום פליטת גזים לסביבה.
  • מתן זכויות לבעלי חיים על ידי בחירה בייצור הלבשה טבעונית.
  • שקיפות מלאה על שרשרת המסחר.

אופנה אקולוגית/ אופנה בת קיימא

  • מתמקדת לא רק בהשפעה של ייצור בגדים על הסביבה, אלא גם על בריאותם של הצרכנים שלובשים את הבגדים הללו.
  • בגדים שיוצרו מכותנה אורגנית שגדלה ללא חומרי הדברה ושימוש בבדים שתהליך הייצור שלהם פחות מזהם.
  • בגדים העשויים מחומרי טקסטיל ממוחזרים, כמו בקבוקי פלסטיק ממוחזרים.
  • מותגים יכולים להיות אקולוגיים באמצעות שימוש בחומרים ומשאבים מקומיים כך שההשפעה הסביבתית של הובלת חומרים מופחתת משמעותית.
  • שימוש בטכניקות ייצור ידידותיות לסביבה

אופנה איכותית

מאטה את קצב צריכת הבגדים בכך שמקדמת בגדים העשויים מחומרים איכותיים הבנויים לאריכות ימים ונמנעים מעיצובים חולפים. כולנו מכירים את התופעה של צורך בבגדים כשהארון מלא בפריטים אבל מרגיש שאין מה ללבוש. אם יש לך יותר מדי בגדים, בדגש על יותר מדי בגדים טרנדיים באיכות זולה שאינם מביעים את הסגנון שלך, כמות הפריטים לא עושה הרבה.

קטגוריה זו מתייחסת גם לשמירה על שיטות מסורתיות לייצור בגדים וטכניקות צביעה שנותנות משמעות וערך כלפי הבגדים אותם אנו לובשים.

.......................... 

יותר מכל, אני מאמינה כי אנחנו צריכים לשנות את התפיסה שלנו כלפי בגדים ולהתייחס עליהם כבעלי ערך, כי מישהו עבד מאוד קשה כדי לייצר אותם, וגם אנחנו עבדנו קשה בשביל שיהיה לנו את האמצעי לקנות אותם.

Comments 0

Leave a comment

Please note, comments must be approved before they are published